Logo

צור קשר

דיכאון (Depression)

דיכאון היא הפרעה נפשית נפוצה, המסווגת כהפרעת מצב רוח, ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר אושר, הערכה עצמית נמוכה ושקיעה לתוך עצבות וייאוש עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת אובדנות. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים חסרי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, הדיכאון מתבטא גם בתפקוד הפיזיולוגי וכן יוצר שינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מדכדוך שהוא רגש זמני של מצב רוח ירוד. חשוב לציין כי עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות, החל מאפיזודה דיכאונית מתונה, ועד לבינונית וחמורה.

שכיחות הדיכאון

דיכאון היא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות יותר, ותופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%). בישראל סובלים מהתופעה כ-5.5% מהאוכלוסייה (6.9% בקרב נשים לעומת 4.1% בקרב גברים)‏.‏
שיעור הנשים הלוקות בדיכאון בקרב האוכלוסייה הכללית הינו כפול מאשר גברים. נראה שהסיבה לכך היא גורמים הורמונאליים התורמים לשיעור הגבוה של דיכאון בקרב נשים, בעיקר גורמים כמו שינויים במחזור החודשי, הריון, הפלות ודיכאון לאחר לידה.‏
מחקרים רחבים מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם.‏ בנוסף, בדורות האחרונים נפוץ הדיכאון בגילאים צעירים יותר.

הסימפטומים המאפיינים דיכאון:

סימפטומים פיזיולוגיים

  • שינויים בתיאבון: ירידה או עלייה משמעותית בתיאבון.
  • הפרעות בשינה: נדודי שינה, התעוררות מוקדמת, או עלייה בכמות שעות השינה וקושי להתעורר.
  • שינוי במשקל הגוף – עלייה או ירידה.
  • תחושת עייפות וחולשה.
  • הפרעות במערכת העיכול: שלשול או עצירות.

סימפטומים רגשיים

  • מיעוט בפעילות ובאנרגטיות
  • עצבות, ייאוש תהומי, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה.
  • חילופי מצב רוח קיצוניים שלא היו אופייניים בעבר.
  • הסתגרות חברתית וניתוק קשרים.
  • אדישות ואיבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות (תחביבים, ספורט).
  • ירידה בחשק המיני.
  • ביקורת ושנאה עצמית.
  • תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה.
  • תחושת ריקנות, חוסר משמעות ואפאתיה.

סימפטומים קוגניטיביים

  • תפיסת עולם קודרת ופסימית.
  • ירידה בריכוז, ירידה בזיכרון.
  • הססנות בקבלת החלטות המתמקדת באוסף מחשבות ורגשות צר ולרוב שלילי.
  • מחשבות אובדניות: חשיבה על התאבדות והאופן לבצעה, חשיבה על ההשלכות של התאבדות ומשאלת מוות.
  • שיפוט לקוי של המציאות, במיוחד של העצמי, דימוי עצמי נמוך.
  • ייחוס כישלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.
  • קושי בחשיבה לטווח רחוק והערכת השלכות.
  • קושי להבין תופעות בקונטקסט רחב והתמקדות בפרשנות צרה.

הערה: בעת דיכאון מתרחשים גם שינויים ולעיתים ירידה בתפקוד הנוירולוגי במוח.

הסיבות להיווצרות דיכאון
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית תורשתית, משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון עוני, שימוש בסמים, מבנה האישיות, חוסרים תזונתיים, תופעות לוואי של תרופות ועוד.

הטיפול בדיכאון
חשוב לומר כי ניתן לטפל בדיכאון. כשהטיפול מתאים למקרה ולאדם הלוקה בדיכאון, הסבירות להצלחה הולכת וגדלה.
יש לציין כי לרוב, אנשים הלוקים בדיכאון, אינם יכולים להבריא ממנו בכוחות עצמם. ללא עזרה, אנשים הלוקים בהפרעה עלולים לסבול סבל רב ומצבם עלול אף להחמיר.
בטיפול בדיכאון, יש לשלול קודם כל את כל הגורמים הפיזיולוגיים האפשריים העשויים לגרום לבעיה אצל רופא. לאחר שנשללו כל האפשרויות, ניתן להניח שהדיכאון נובע מרקע "נפשי". במקרה זה, ישנן שיטות שונות לטיפול בדיכאון.

הטיפול הפסיכולוגי בו אני משתמש להתמודדות עם דיכאון
2 גישות טיפול עיקריות בדיכאון בהן אני משתמש ובמידת הצורך אף משלב ביניהן: פסיכו דינאמית וקוגניטיבית.

הטיפול הפסיכו-דינמי בדיכאון – מבוסס על שיחות עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט. מטרת השיחות למצוא את הסיבות שבבסיסן עלול להיגרם הדיכאון (במידה וקיימות), לפתור קונפליקטים מודעים ולא מודעים, ולמצוא שסתומים לפריקת כעסים שלא מצאו את ביטויים.

הטיפול הקוגניטיבי בדיכאון – מתמקד בלימוד המטופל לחשוב באופן חיובי, לתקוף ישירות את המחשבות הדיכאוניות, לערער עליהן, לנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב ומדכא את האדם. נמצא שלעתים אצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כישלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.

כמה מילים על טיפול תרופתי בדיכאון – כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא מצליח להקל על המטופל באופן מספק, ולעתים במקביל לטיפול הפסיכולוגי (באמצעות שיחות), קיימת אפשרות לשקול הפנייה לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לשם קבלת תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקל על הדיכאון.