חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מול לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים.
תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה.

הפרעות חרדה
הפרעות חרדה הוא שם כולל לקבוצת הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם; ולחרדות מצביות, הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים.

הפרעת חרדה מוכללת – חרדה שאינה קשורה לאפיזודה או מצב מסוים, אלא מתמשכת. הסובלים ממנה מתמודדים עם תסמינים פסיכולוגים וגופניים כאחד הכוללים לדוגמה, הפרעות שינה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, קוצר נשימה ועוד. במישור הרגשי והחשיבתי היא גורמת לדאגה וחרדה בלתי פוסקות לגבי מספר תחומי חיים מרכזיים, וכן קשיי ריכוז. שכיח מאוד שהפרעה זו נלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות.

חרדה חברתית – מתאפיינת את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו:
דיבור בפני קהל, יגרום לחשש רב ויחווה כמקשה על החיים באופן ממשי.
פעילויות שאינן גורמות לרוב האנשים כל חרדה, למשל: כתיבה בציבור, אכילה בפומבי, ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו.

פוביה פשוטה/ספציפית- בנוסף לפוביות הקשורות להפרעות החרדה שלעיל, ישנן פוביות הקרויות "פשוטות" וממוקדות בחשש עז מפני מצב מסוים או אובייקט מסוים.
פוביות אופייניות הנן: חרדה מנחשים, מקומות סגורים, גבהים.
כיום מוכרות למעלה מ-250 פוביות, המתאפיינות בכך שאלו הסובלים מהן, מנסים להימנע לבוא במגע עם מושא החרדה, עד כדי מצב בו הימנעות זו הופכת למרכזית בחייהם של בעלי הפוביות (למשל, הסובלים מזריקות לעתים נמנעים כליל מטיפול רפואי).

הפרעת לחץ (דחק) פוסט טראומטית – ראה בהמשך

הטיפול הפסיכולוגי בו אני משתמש להפרעות חרדה

2 גישות טיפול עיקריות בחרדה בהן אני משתמש ובמידת הצורך אף משלב ביניהן: פסיכו דינאמית וקוגניטיבית-התנהגותית (CBT).

הטיפול הפסיכו-דינמי בחרדה – מטרת הטיפול היא זיהוי המקורות הלא מודעים שבבסיסם נגרמת החרדה. התהליך הטיפולי כולל פיתוח מודעות של המטופל לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שקיימים בו.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בחרדה – מטרתו לשנות דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים. הפרט בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות, תוך שינוי דפוסי התנהגות בלתי רצויה ושליטה בה. כך המטופל הופך מעורב באופן פעיל בתהליך הטיפול ומקבל תחושת שליטה על חייו.